היתרון היחסי הוא עיקרון כלכלי הגורס כי משתלם לשתי יחידות כלכליות לסחור ביניהן, גם במצב בו אחת מהן מסוגלת לייצר כל מוצר ביעילות גדולה מאשר חברתה. העיקרון הקובע הוא לא העלות המוחלטת של הייצור, אלא היחס בין הקלות בה יכולות שתי היחידות הכלכליות לייצר מוצרים שונים. עיקרון היתרון היחסי, למעשה, מדגים במונחים כלכליים את היתרון שבהתמקצעות והתמחות. לתאוריה זו משמעות רבה בסחר בינלאומי בין מדינות, וכפועל יוצא ממנו - תכנון הקצאת המשאבים בכל מדינה.

לדוגמא, אם משק 1 מסוגל לייצר יחידה אחת ממוצר א' או 4 יחידות ממוצר ב', ואילו משק 2 - 0.5 יחידות ממוצר א' או 1 יחידה ממוצר ב',

הרי שלמשק 1 יש יתרון יחסי בייצור מוצר ב', היות והוא טוב פי 4 מאשר משק 2 בייצור מוצר ב', אך רק פי 2 בייצוא מוצר א'