במשך מאות שנים נסוב דיון בנוגע לשאלה כיצד יש לקבוע מהו משקלו התקין של אדם? במשך השנים, ניתנו תשובות רבות לשאלה זו. אולם, היה זה המתמטיקאי הבלגי אדולף קוולטט, אשר הגה במאה ה- 19 את הרעיון להשתמש במדד מסת הגוף (Body Mass Index – BMI).

על פי דעתו, כדי לקבוע האם משקלו של אדם תקין, יש לחלק את משקל האדם, הנקוב בק"ג, בריבוע גובהו, הנקוב בס"מ. התוצאה תהיה מדד מסת הגוף של האדם. לדוגמא, אדם א' שמשקלו 70 ק"ג, וגובהו 170 ס"מ, יהיה בעל מדד מסת הגוף השווה ל- 24.22. אדם ב', לעומת זאת, אשר משקלות 90 ק"ג וגובהו זהה (170 ס"מ) יהיה בעל מדד מסת גוף השווה ל- 31.14.

מה משמעותו של מספר זה, ואיזה מבין האנשים – אדם א' או אדם ב' – בעל משקל תקין? קוולטט הוסיף וטען כי המדד ניתן לפירוש בצורה פשוטה. כל עוד המדד נמוך מ- 20 האדם נחשב רזה, ואילו כאשר המדד גבוה מ- 25 – האדם נחשב כבעל עודף משקל.

במילים אחרות, אדם שערך המדד שלו נמוך מ- 20, נחשב כבעל מבנה גוף רזה, ויהיה עליו לשקול להעלות את משקל גופו, תוך התבססות על דיאטה בריאה. כאשר המדד מקבל ערכים שבין 20 ל- 25, לאדם משקל גוף אופטימלי. לאדם זה אורך חיים נכון, וסיכוייו לחלות במחלות המזוהות עם עודפי שומנים ומשקל נמוך ביותר.

אדם בעל מדד מסת גוף הגבוה מ- 25 ייחשב כאדם שמן, בעל סיכון גבוה לחלות במחלות הנובעות מעודף משקל. אדם זה – רצוי כי ייאמץ דיאטה מתאימה, לאחר התייעצות עם תזונאית.